יום 198 - אנטי קליימקס

אחרי שבוע כמו שהיה השבוע הזה, כל יום יראה נטול אירועים ושקט. היום נראה כזה, יותר דומה לשבת מאשר לשישי. באופן עקרוני לא היה יום שקט בכלל – טבעו של אנטי קליימקס.

הלילה עבר בשקט. דאגו לו שישן. סיממו אותו כדבעי, לבקשתנו. עצוב לראות אותו שוב פעם עם טובוס בפה, חסר אונים ונפוח. התרגלנו כל כך מהר להיותו תינוק לכל דבר ועניין, ושהותו עכשיו באינקובטור, מונשם ומורדם, מאוד בעייתית בעינינו. אי אפשר לנחם אותו כשכואב לו. הוא כל כך התרגל להיות על הידיים, שנקרע הלב לראות אותו בכלאו הקטן.

עכשיו, כשמסתכלים עליו באינקובטור, מבינים כמה הוא גדל. בפעם הקודמת כשהוא אכלס אחד כזה, הוא תפס פחות משליש השטח. היום אין לו מקום לפרוש את הידיים. בצעדים של צב, אבל מתקדמים.

הגענו קצת מאוחר לפגיה, פשוט קרסנו במיטה אתמול, והיה קשה לקום בבוקר. הפסדנו את הביקור הראשון של הבוקר ע"י ד"ר רימונה ואת הביקור הראשון מזה זמן של ד"ר ברזילי (שהיה בחופש עד כה). בכל מקרה הם הגיעו שוב מאוחר יותר (ד"ר רימונה הגיעה ללא הפסקה). ד"ר אפרתי ביקר כמה פעמים, וכן גם ד"ר היימן. בקיצור עִדּוֹ הקטן ממשיך להיות אבן שואבת לסגל. הוא אף הוגדר ככזה על ידי האחיות כאן. מסתבר שחלק גדול מהמשמרת יש בחדר יותר מאחות אחת (באות לבקר ונשארות להתענג על הילד).

מכל סך הביקורים אפשר להפיק קצת אופטימיות. השתנתה תמונת הפַּנים של כולם, התחילו חיוכים ותוכניות לעתיד הרחוק (יום ראשון). אין פקודות חדשות לגביו. עדו ימשיך לקבל אנטיביוטיקה, לכסותו נגד זיהומים. הוא ימשיך לקבל חומר אנטי פטריתי, מורפיום וגלוקוז (זו התזונה שלו). אולי מחר תהיה פלסמה (הוא צריך חלבונים). ישתדלו להימנע, עד כמה שאפשר, ממתן תזונה תוך ורידית – שלא יפגע הכבד, יותר ממה שהוא כבר פגוע. ד"ר היימן, הסתכן, וניסה להתנבא לגבי אקסטובציה (שוב המושג הזה – להוציא את הטובוס) ביום ראשון. אני קצת סקפטי.

מבחינת נשימתית, עדו השתפר לאין ערוך. כרגע הוא מונשם ב – HFOV (אותה השיטה בה הוא הונשם רוב הזמן) ב – 22% חמצן (המנשם לא יורד מתחת לזה – היינו עם המנשם הזה בעבר), והוא מעל 90 אחוז סטורציה. תותח! כבר אמרתי?

כרגע יש לו ארבעה 'ליינים' של עירוי (אחד בכל גפה), שניים מהם כפולים. כמות הכניסות למחזור הדם שלו עולה על כמות הכניסות לירושלים. אלה יתמעטו במשך הזמן.

רחלי, באה לעשות לו הילינג, הפעם משהו שונה. היא קוראת לזה 'תמצית', דף ניר עם אותיות, והיא אמרה עליו כמה דברים – מעין קמע. צריך לשים אותו על הבטן (תחבושת) עם הפנים למעיים.