יום רב אירועים עבר עלינו ועל עדו. כשהגענו בבוקר, פגשנו את אליאן, אחותו, כבר בכניסה למחלקה. היא גררה דבר מה, לול. ד"ר היימן הציץ מאחד החדרים, ושאל למה באנו מוקדם, והרסנו את ההפתעה? מסתבר, שדבר ראשון הבוקר נערכה התייעצות מהירה, והוחלט להעביר את עִדּוֹ למיטה פתוחה. כיוון שהלול במחלקה התפנה, האפרוח זכה בו. התהליך לקח לנו כשעה, לנקות, לחטא ולסדר את המיטה. בינתיים עדו ישן באינקובטור, אחרי לילה של הוללות.
מנקים ומסדרים
הפתיע אותו המעבר ללול. פתאום יש לו מרחב. הוא קצת התבלבל.מהר מאוד הוא התעשת, וחזר לקרוא בספרים שלו.
היום תוכנן עוד צילום, וגם התבצע. הצילום היום היה בתליה, זאת אומרת כאשר האפרוח ניצב לקרקע. לבשתי על עצמי אפוד עופרת (הגנה), והחזקתי את עדו מול מכונת הרנטגן. שני צילומים, בשתי תנוחות שונות. הצילומים נועדו לבדוק אם יש אוויר, לכן בתליה (אוויר, אם קיים, יצטבר למעלה). לא היה אוויר מחשיד.
התוצאה: כלכלה אמיתית. מעתה יקבל עדו חמישה סמ"ק של ניאוקאט (חזרנו אליו) בכל שלוש שעות. כרגע הדרך המועדפת לאכילה היא בקבוק. דנה ירדה במהירות למטבח חלב, להביא אוכל.
באחת עשרה בבוקר הגיע שוב אברהם סופר, האוסטאופאט. הפעם הוא ישב עם עדו שעה תמימה (אולי יהיה פה נס). הוא ואליאן יצרו קשר טוב, אולי בגלל ששניהם דוברי צרפתית. בכל מקרה הוא ביקש עידכון ביום ראשון.
את הארוחה הראשונה טרף עדו בשניות, והופתע כשזה נגמר. בארוחה השניה הוא היה קצת יותר חשדן (בסך הכל, מאוד לא טעים הניאוקאט הזה), ואת השלישית הוא שוב טרף. אנחנו מחכים ליציאה אמיתית מהטוסיק, אבל אם נהיה ריאליים, כנראה שלא נקבל.
ד"ר נדיה היתה פה לפנות צהריים. היא לא הביעה שביעות רצון, מהעובדה שעדו מתחיל לאכול. לדעתה כדאי לחכות עוד כמה זמן, עד שהפיסטולה תסתדר (לא תסגר, פשוט תהיה יותר יפה). היא שמה לו שקית סטומה (גם בזה כבר היינו) על החור בצד הבטן. היציאות כרגע הנן משם. נקווה, שהבטן לא תתנפח, ושעדו יעכל את הכל, ויגדל.
יום ארוך בקיצור נמרץ.
3 תגובות:
החור הקטן החור הגדול ועוד ועוד הכל קטן על המלך הגיבור הזה.אמרנו מלך אכן אמיתי לגמרי . מתפללים ומאמינים.
גם היום נחזור ונאמר" זה הקטן גדול יהיה". אמן .ממשיכים להתפלל ולהחזיק לכם אצבעות.
מקווים ומאחלים לכם שבמהרה ישן עידו המלך במטה שלו בבית שלו ועם ההורים שלו.אמן.
הוסף רשומת תגובה