נתחיל מהדברים הפחות חשובים. בשקילה של אתמול בלילה עִדּוֹ ירד תשעים גרמים, ובכך חצה חזרה את רף שלושת הקילוגרמים לכיוון מטה. היום משקלו הרשום הוא 2935 גרם. עד כאן הנוזלים הלכו, מכאן זה יהיה איבוד משקל כתוצאה מתזונה מועטה, והוצאת אנרגיה כדי להבריא וכדי לשמור על מערכות הגוף.
המצב מאתמול לא השתפר. באופן מסוים הוא אפילו הורע. אנחנו מנסים לשמור על אופטימיות, אבל זו לא משימה קלה. את הלילה עדו העביר בשינה ערבה (מעודד יחסית). את הבוקר הוא התחיל מוקדם, בביקור של ד"ר לוטן. לא היינו פה, אבל דנה ירדה לשמוע את דעתו מאוחר יותר. הוא לא אופטימי, בכלל לא. המצב לדעתו קשה, הוא במיוחד מודאג מהכבד. ד"ר רימונה וד"ר היימן היו מרוצים יחסית, כיוון שבאותה השעה לא נראתה החמרה במצב.
לקראת הצהריים בבדיקה שגרתית (ד"ר רימונה עוקבת אחריו ברמה שעתית), נצפתה הבטן כשהיא תפוחה וקשה. שוב עלה החשש לניקוב המעי. אולי ניקוב נוסף (אחד כבר יש בוודאות). אולי הנקז (ששמו אתמול) לא עושה עבודה טובה. אולי מתפתח זיהום. הרבה אפשרויות. צילמו. הצילום נראה רע. יש אוויר כלוא בבטן, בדרך כלל זה מרמז על נקב במעי (נוסף?). ד"ר נדיה הגיעה, אבל הבינה שאי אפשר לשים נקז נוסף ובעצם אין הרבה מה לעשות. כיוון שעדו נראה קלינית טוב, לא יכניסו אותו לניתוח כרגע. כמו שהיא הגדירה את זה, עד שהחרב לא ממש על הצוואר, לא ינתחו (הסיכויים שלו לשרוד ניתוח כזה, קרובים מאוד לאפס). הוחלט לחכות, ולעקוב אחרי ההתפתחות – תכל'ס לחכות לנס!
אפילו ד"ר היימן, האופטימי מספר אחת, נראה קצת מיואש.
בזמן הזה התחילו להזין אותו באמצעות אומגה-וֶן ישירות לווריד (ביום רגיל הייתי נכנס לפרטים, אנחנו פורצי דרך כאן, אבל למי יש כח). נקווה, שזה לא ידפוק לו את הכבד, יותר ממה שהוא דפוק כרגע. באופן עקרוני, זו הסיבה שנותנים את החומר הזה, למרות שהוא ניסיוני (לא קיבל אישור FDA עדין). אנחנו לוקחים את הסיכון.
אומגה-ון
לקראת ערב הגיעה שוב ד"ר נדיה (עד לאותו רגע, כל עשר דקות נגענו לו בבטן, לראות אם יש שינוי). רווח לה, היא לא יכלה להגיד אם המצב הוטב, אבל מבחינתה הוא בהחלט לא הורע. כדי למנוע פרץ אופטימיות מיותר, היא הסבירה, שיש מצב, שההחמרה איטית, בגלל הטיפול האינטנסיבי שהוא מקבל.
ד"ר רימונה הגיעה אחריה. לדעתה המצב טוב יותר במעט. אין מה לשמוח עדין. היא, אופטימית מטבעה, מקווה לטוב.
זהו, כרגע הוא ישן. הוא ישן הרבה היום. מבריא? או נטול כוחות? לא יודעים. מקווים לנס, אין הרבה יותר מזה. בסך הכל הילד הזה חזק, חזק מאוד. הוא עבר כל כך הרבה. היו לו ימים גרועים מזה, והוא יצא מהם בשלום. אנחנו מקווים שהוא יתגבר גם עכשיו.
7 תגובות:
תהיו חזקים ואופטימיים. נקווה כולנו לנס.
מאמינה בכל ליבי שהאפרוח יתגבר ויחלים , הוא בתפילותיי יום יום.
תהיו אופטימיים בתקווה לבשורות טובות אמן.
צפונית.
הרבה כוחות לכם -אבא ואמא
עדו עושה כל מה שהוא יכול
וגם אתם.
ליניב האבא המדהים של עידו המשך להאמין ולהאבק על זכותך הצנועה להיות הורה ואב לעידו שקורץ מחומר של לוחם ביחידה מובחרת ושוב זה הקטן גדול יהיה. מחזקים אתכם ומתפללים למענכם . אל תאבדו תקווה .
דנה ויניב,
אוהבים אתכם, מתפללים ושולחים אנרגיות חיוביות. תהיו חזקים.
אדוה ורענן
לדנה ויניב היקרים יש את דברי הרופאים ויש את דברי אלוהים חיים והוא שומר באמתחתו הרבה ניסים.שמרו על אופטמיות והמשיכו לצעוד יום ביומו.חושבים עליכם ומתפללים למענכם
אנחנו אתכם כל הזמן. עוקבים ומחזיקים אצבעות.
אוהבים,
תדהר ומיכל
הוסף רשומת תגובה