יום 210 - ללא שינוי

ליל חגיגות עבר על עִדּוֹ האפרוח. הוא עשה קרקס לאנה, אחותו. זה התחיל בערב, ועל זה כבר נכתב בפוסט של אתמול. נושא הידיים והיכולות הגלומות בהן, כנראה ריגש אותו מאוד. הוא פשוט היה עירני לאורך כל הלילה. לפנות בוקר כנראה שכאב לו, אנה ביקשה מהרופא לתת לו שוב מורפין (אחרי יממה ללא).

הבוקר של עדו התחיל במסג' רקמות עמוק, שהעניק ד"ר לוטן לבטן האפרוחית. הוא ניסה לעזור למעיים לקדם את תוכנן במורד הצינור. היציאה נצפתה מהחור בצידה הימני תחתון של הבטן, במקום בו נכנס הנקז. ההנחה כרגע היא ששוב פעם עדו יצר לעצמו פיסטולה (החור במעי מתחבר לשטח פני הגוף, ולעת עתה צואה תצא גם מהחור הזה). עתידה של הפיסטולה יכול להיות אחד משלוש: להסגר לבד בזמן קרוב (שבועות), ניתוח לסגירתו בזמן הקרוב או להשאר פתוחה למשך זמן רב יחסית וניתוח אחר כך (חודשים). נראה. עצם העובדה שיש יציאות מלמטה, ונאדים נשמעים באינקובטור, מרגיע. כנראה שרוב הצואה (זאת התקווה) תצא מהמקום היעודי לכך. אם זה יהיה המצב, אנחנו במקום טוב.

יציאה

הנציגה של אומגה-ון הגיעה לבקר את האפרוח היום. מבחינתה הוא אחד מעשרה ילדים, שמשתמשים בהזנה שלהם כרגע. מסתבר שצריך לערות את החומר דרך מסנן מיוחד. לא ידענו (לא כתוב בשום מסמך שלהם). לא נגרם נזק, זה אמצעי זהירות בלבד.

בשעות הצהריים התרחשה בחדר ישיבת רופאים. הנושא על הפרק – מזון. מתי מאכילים את אפרוח. יש מסקנות, אבל נפרט רק כאשר זה יהיה רלוונטי באמת (למדנו מה קורה, כאשר מתכננים מראש).

את רובו של היום בילה עדו בשינה עמוקה. בערך בשש בערב ניצלתי עשר דקות של עירות, ולקחתי אותו על הידיים. לא עברה דקה, והוא נרדם גם שם. ישן עד עשר על הידיים. בעשר שוב ניצלנו כמה דקות של עירות, קילחנו, ושקלנו אותו.

המשקל שלו עומד היום על 2900 גרם (עליה של חמישה גרם משלשום – לא נחשב). הוא לא יורד במשקל, למרות שהוא לא אוכל. עובדה, שמפתיעה ,ומשמחת את כולם.

הלילה אנה שוב אחותו, ושוב תהיה פה חגיגה. עדו הרי לא היה ער במשך היום. סבבה, שיעשה חיים.